תגובה 1

1. להגיב

   עמי שחר

   פורסם ב- פברואר 21, 2013 על 12:04 AM

   היי יוני, על-פי הניתוח שלי, "הסכם ההבנות של ישראל עם החמאס" לא הושג במצרים, אלא רק האישור למה שהוסכם או הוסקאם(!) במרקחת שהקדימה את מבצע ענן מאונן בין הצמד נתניהו וברק לבין אובמה לבין מורסי לביין הנייה

   כל פרטי התרחיש (פחות או יותר) תוכננו בקפידה מראש וכך זה עבד פרט ל"תקלה" בה עלה השתן לראש הנייה והוא כדרכם של ערבים "רצה יותר" ממה שהוסקאם. אז ברק הורה על גיוס מילואים כדי להראות שגם המשך יכול להתגלגל בקלות ולגבות את מה שהוסקאם מראש שלא לגבות ובעצם, להכניע ולרסק את החמאס – 75,000 חיילים על הגבול עם עזה יכולים היו להשיג זאת ולגמור את הבעיה להרבה מאד זמן

   המרוויחים:
   ארה"ב – הסבורה שהשיגה מחדש "שליטה בעניינים" על מורסי (משענת הקנה הרצוץ)
   מורסי – שבדרך זו יקבל את המגה כספים הכל-כך נחוצים לו
   הנייה – שצווארו נותר עם ראשו עליו וכך גם מסביב
   ברקיהו – (נתניהו+ברק), הריסת הטילים לטווח ארוך, שקט מאולץ ע"י מורסי, הדגמה לקראת הבחירות של שקט שהושג לאחר 8 ימי לחימה בלבד ללא נפגעים (איפה הייתם שלוש שנים?)

   ישראבלוף
   סקאם דומה אך בלא נפגעים ממש לזה שהתרחש והוליך למלחמת יוה"כ ב- 1972 ונרקם בין דיין, קיסינג'ר, וסאדאת, בדיוק לאותן מטרות